יום הסוכרת הבינלאומי
מחלת הסוכרת היא מחלה מטבולית כרונית המאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם.
הסוכרת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים במערכות שונות בגוף, כגון מחלות לב וכלי דם, נזק לכליות, פגיעה בעיניים ואף לקטיעת גפיים.
ישנם שני סוגים עיקריים של סוכרת:
סוכרת מסוג 1: (מכונה גם סוכרת נעורים, או סוכרת תלוית אינסולין) היא מחלה הנגרמת בשל חוסר באינסולין, בעקבות הרס תאי בטא יוצרי אינסולין בלבלב. בסוג זה של סוכרת, הגוף מייצר כמות קטנה מאוד של אינסולין או אינו מייצר אינסולין כלל, ולכן נוצר חוסר חמור באינסולין, המחייב את החולה לקבל זריקות אינסולין באופן סדיר וקבוע. על-פי רוב, סוכרת מסוג 1 מופיעה לפני גיל 30 ומצויה בקרב כ10%- מחולי הסוכרת.
סוכרת מסוג 2: )מכונה גם סוכרת מבוגרים, או סוכרת שאינה תלוית אינסולין) מחלה הקשורה להשמנה וחוסר פעילות גופנית, שבה הגוף אינו מנצל את האינסולין בצורה יעילה. הלבלב ממשיך לייצר אינסולין, לעתים אף ברמה גבוהה מהתקין, אולם הגוף מפתח תנגודת להשפעותיו. מחלה זו עשויה להופיע בגיל הילדות, אולם בדרך כלל מופיעה לאחר גיל 30 ושכיחותה גוברת עם ההזדקנות. כ- 90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת מסוג 2. גורמי הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג זה הם רקע משפחתי, חוסר פעילות גופנית, משקל עודף, יתר לחץ דם, סוכרת הריונית בעבר ועוד. ארגוני הבריאות בעולם מדגישים כי השמנה וחוסר פעילות גופנית, שני דפוסים רווחים בעולם המערבי כיום, הם שני גורמי הסיכון המרכזיים לסוכרת מסוג ,2 ומצביעים על גידול בשיעור החולים במדינות שבהן שיעור גבוה מהאוכלוסייה סובל מעודף משקל. הטיפול במחלת הסוכרת מסוג 2 נעשה באמצעות דיאטה, שמירה על אורח חיים בריא ופעילות גופנית סדירה; חלק מהחולים מקבלים גם טיפול תרופתי.
סוכרת הנגרמת כתוצאה מאורח חיים לא בריא הינה תופעה נפוצה מאוד בישראל, כאשר נכון לשנת 2023, ישראל מוקמה במקום השישי מתוך 36 מדינות ה-OECD בשיעורי הימצאות המחלה.
(מתוך מסמך נתונים על מחלת הסוכרת בישראל. מרכז המחקר והמידע: כנסת ישראל)
גורמי סיכון
- השמנה: עודף משקל והשמנה מעלים את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2
- חוסר פעילות גופנית: אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת
- תזונה לקויה: תזונה עשירה בשומנים רוויים וסוכרים מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת
- גיל: הסיכון לחלות בסוכרת עולה עם הגיל
- היסטוריה משפחתית: היסטוריה משפחתית של סוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי
דרכי מניעה
- תזונה נכונה: עידוד תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבון רזה, והפחתה במזונות עתירי שומן וסוכר
- פעילות גופנית סדירה: עידוד פעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום, ברוב ימי השבוע
- שמירה על משקל תקין: עידוד שמירה על משקל תקין באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית
- בדיקות סוכר תקופתיות: עידוד ביצוע בדיקות סוכר תקופתיות, במיוחד בקרב אנשים בסיכון
(מתוך חוזר של משרד הבריאות בשיתוף נציבות שירות המדינה)
החברה הערבית בישראל סובלת מפערים בריאותיים משמעותיים בהשוואה לחברה היהודית. גישה מוגבלת לשירותי בריאות בשילוב עם גורמים סוציו-אקונומיים, מובילה לשכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות כמו סוכרת והשמנת יתר ומגדילה את הסיכון למחלות לב. מהנתונים האחרונים ניתן לראות כי השכיחות של מחלת הסכרת בחברה הערבית גבוהה פי 2.5 לעומת החברה היהודית, והשכיחות של מחלות לב גבוהה פי 2.3 לעומת החברה היהודית. מצב זה פוגע באיכות החיים של האוכלוסייה הערבית בכל הגילאים ומעמיד את בריאות הציבור בסכנה.
למידע נוסף: